המלחמה על גבולות הגיזרה

אכילה מבולגנת ועבודה מהבית - זה לא משהו שאת חייבת להשלים איתו. להיפך - עבודה מהבית היא ההזדמנות הנוצצת שלך To get your sh#t together ולסגל לעצמך את החיים שתמיד רצית, עם תזונה בריאה ומסודרת בלי מאמץ, כמו של האנשים המעצבנים שפגשת לאורך חייך וגרמו לך לחשוב שאת לא מסוגלת לחיות ככה.

אז אחרי שניסיתי את כל הדיאטות בעולם (כמעט) גיליתי שמה עובד בשבילי זה לא שיטות ותהליכים ושלבים. מה שעובד בשבילי, דווקא מאז שהתחלתי לעבוד מהבית לפני כשנתיים, הוא עוגנים. עוגן הוא הדבר הזה שבלעדיו אני נסחפת להרגלים הישנים. כל העוגנים שלי - בפוסטים הבאים.

אבל לפני שאת מחליטה לנסות את מה שעבד בשבילי, אני רוצה לשתף אותך בפילוסופיה שלי על תזונה ועבודה מהבית. זו מן ראיה רחבה יותר, שאולי תעזור לך להתמודד עם האתגר הזה באמצעות הכלים הנכונים.

אוכל - הוא משאב ארגוני חשוב, בעסק של איש אחד

למה הכוונה? הכוונה היא שאת חושבת שאת נמצאת במאבק על מימדי הגוף או על הרגלי אכילה - אבל את לא. לא רק. מעצם היותך עובדת מהבית, האתגר הוא רחב יותר, ואני קוראת לו: המלחמה על גבולות הגיזרה (נו, פסדר זה גם תרתי משמע).

כשעובדים מהבית, נושא התזונה הוא רק חלק ממכלול אתגרים ואני לא אומרת את זה כדי לייאש אותך, אלא להיפך: ככל שתביני שאת זקוקה לכלים מקצועיים שיעזרו לך לנהל בהצלחה את מכלול האתגרים של עבודה מהבית - כך תצליחי להחזיר לעצמך שליטה על כל הדברים שחשובים לך בחיים, אוכל הוא אחד מהם.

תני לי להסביר שניה:

כשמתחילים לעבוד מהבית, חווים בהתחלה תחושות חופש אדירות שמתגלות מהר מאוד כאשליה - ואז מגיע התסכול: איך אני אמורה לנהל את כל זה בעצמי - לקוחות, מוצרים, כסף, זמן ואוכל?!

את מאוד מהר מבינה שאת בעצם ארגון של איש(ה) אחד, ואף אחד לא מציב לך גבולות - לטוב ולרע.

את הבעלים והמנכ"ל וסמנכ"ל הכספים וסמנכ"ל התפעול וסמנכ"ל משאבי אנוש וסמנכ"ל שיווק ושירות לקוחות ו-QA ומה לא... את הכל. אין אפילו את מי להאשים כשמשהו לא מצליח...

ברצינות - מכירה מישהו שמסוגל לנהל בהצלחה את כל התחומים האלה? אני לא.

"אף אחד כבר לא אוסף אותי לצהריים" :- (

אז 100% מניהול הארגון - איזה כיף, בידיים שלך...יופי. מה זה אומר ואיך זה עוזר לנו?

זה אומר שכל הגבולות שהיו ברורים כשהיית שכירה - אינם.

את אמורה להציב אותך בעצמך ולעמוד בהם (אלליי. אני יודעת...).

אף אחד כבר לא מכתיב לך מתי מתחילים לעבוד, מתי אוכלים ומתי יוצאים הביתה. אין החתמת כרטיס, מטבחון משותף, אין את באה לקנות סלט? וכאלה. הכל פתוח. וכשהכל פתוח - רוב הא.נשים הולכים לאיבוד. במקרה הטוב - מצטיינים במה שהם טובים בו ומזניחים את מה שהם חלשים בו.

אם הצטיינת בניהול כספים כשכירה - זה יתרון שיעבור איתך לעסק שלך. אם היית במאבקים על המשקל ועל הרגלי אכילה - רוב הסיכויים שזה יחריף. סורי, אני לא יודעת למה זה, אבל יש לנו נטייה לשים את עצמנו בסוף הרשימה. הרבה לפני כן באים דברים אחרים כמו היעדים העסקיים: המוצרים, הלקוחות, השיווק, כמו גם ההשלכות של החיים במארג סוציולוגי כלשהו: הפייסטגרם, המשפחה, הזוגיות (או החיפוש אחריה).

ומה איתנו? הגוף שלנו? הנפש? הבריאות? הם מקבלים מקום אחרון - אבל זה הולך להשתנות.

תחילת השינוי הוא בהבנה שהמאבק על גבולות הגיזרה הוא רחב יותר. הצלחה דורשת הסתכלות אחרת וגם כלים אחרים, כגון העשרת הידע בנושא התנהלות נכונה בעבודה מהבית (בטוחה שיש סדנאות, בלוגים ומאמרים בענין).

למה חשוב להפנים שהמאבק על התזונה בעבודה מהבית - לא עומד כאתגר בפני עצמו?

1. כי אז, כמו שהבנת, ההתמודדות כוללת חיפוש כלים לניהול נכון של עבודה מהבית, שיש להם השלכות גם על נושא התזונה.

2. כי אם נתייחס לניהול התזונה כמו למשאב ארגוני - עסקי (בדומה לתוצרים שלנו), נשקיע בו טיפה יותר מחשבה, תכנון וזמן.

איכשהו לי זה עבד - התחלתי לנהל את התזונה כמו מכונה, ברגע שהבנתי שאני חייבת להסתכל על הנושא מבחוץ, ושאני אמורה לנהל אותו באסרטיביות, בדיוק כמו שאני לא מתפשרת על איכות התוצרים שלי. נכון, תכנית הפעולה שלי מבוססת על הרבה מאוד ידע שצברתי לאורך שנים בנושא תזונה, בעיקר מהדיאטנית הקלינית לירון פז שליוותה אותי, לא התייאשה ממני וחפרה לי עם קסם אישי והתלהבות במפגשי סקייפ שבועיים (מטורף, I Know).

לסיכום, התזונה היא משאב ארגוני קריטי לעובדים מהבית, והמלחמה עליה היא אותה מלחמה: על גבולות גיזרה.

אם אנחנו מסכימות על זה - אפשר להתקדם ולהכיר לך את העוגנים שלי, שבלעדיהם אני לא צולחת יום עבודה.

אל תשכחי ליהנות מהדרך. זה אפשרי וזה הכי חשוב. תכלס.

יאללה לכי להציץ בעוגן הראשון שלי...

#גבולותגיזרה #משאבארגוני #עוגנים #דרך