עוגן 3: קערת ה-MUST
מה שקורה לי בעבודה מהבית, זה שאני על הבוקר מאוד מהר נסחפת לטלפונים ולעבודה מול המחשב עד שהרעב ממש מקים אותי מהכסא, בסביבות הצהריים.
אם לא הכנתי לי חלופות טובות לפני כן - הלך עליי. אני יודעת שאני הולכת לאכול כל מה שייקרה בדרכי, על קליפתו ואריזתו.
כדי לא להגיע למצב הזה, הצבתי לי עוגן. אני מודה, לקח המוווון זמן עד שהתרגלתי אליו, אבל הוא עובד! והוא עובד מצויין דווקא בימים חלשים, שבהם ממש אין לי כח לשטויות של עצמי על הרגלי תזונה בריאים ובלה בלה (כן, גם אני הרבה פעמים אני מרגישה ככה).
הכלל הזה נכנס לתוך קערה.
כאילו, זה העוגן: קערה.
קערה שבתוכה דברים בריאים - שלפני שאני מחסלת אותם, אני לא נוגעת בשטויות. גם לא בחטאים שאני מפרגנת לי מדי יום.
מה שקורה זה, שגם בימים שבהם אני לא לגמרי עומדת במשימה ומחסלת רק חלק מהקערה – מפלס הרעב נשמר באופן סביר לאורך היום והנה צמצמתי את סיכויי ההתפרקות על הבמבות של הילדים.
איך זה עובד? פשוט לאללה
על הבוקר, עם הקפה והליטר מים שאת לוקחת לשולחן העבודה, קחי קערה גדולה (מה שסבתא שלי המרוקאית היתה קוראת פיילה) ושימי בתוכה כמה דברים בריאים שאת רוצה לפרגן לגוף שלך באותו יום: לפחות שני ירקות, שני פירות ועוד כמה פריטים שהם מאה אחוז של עצמם – ולא משהו מעובד מדי.
אני שמה לפעמים גם טונה, רסק תפוחי עץ ללא סוכר... כאלה. לא תראי בקערה שלי חטיפי בריאות או אנרגיה, שלא תורמים לי לכלום - לא לבריאות ולא לאנרגיה. אקדיש פוסט נפרד לכל התחפושות של המזון הבריא - בקרוב.
אז קערה, כן?
