עוגן 6: חטאים קטנים
עוד משהו שלא עבד בשבילי גם כשהייתי שכירה וגם בעבודה מהבית: אף פעם לא הצלחתי להתנזר לגמרי מחטאים קטנים - כל אותם פינוקים עתירי סוכר, קמח לבן וכו'.
לדעתי מאז שנולדתי, לא עבר יום שבו לא פינקתי את עצמי במשהו שמשטרת הדיאטות היתה בטוח שמה לי דו"ח בגללו. האמת, אם היתה רשת סופרמרקטים שמוכרת רק את הפינוקים שלי (קחו רעיון מתנה, עליי), אז הרשימה למכולת היתה נראית ככה:
- לואקר וניל
- לואקר אגוזים
- לואקר רגיל
- שוקולד
- צ'יפס
- עוגיות שוקולד צ'יפס
- לחם טרי מהסוג הכי לבן
- גבינות מסריחות 200% שומן
- יולו שמונתלפים קלוריות
- גלידוניות
- גלידה בן אנד' ג'ריז צ'אבי האבי
אנחנו לא סופרות קלוריות, אבל עדיין הרשימה הזו הפכה ללא רלבנטית עבורי, פשוט בגלל שכל מה שמופיע בה מעובד ומלא סוכר לבן שאני פשוט לא צריכה ביום יום.
אגב, בימים של מחזור בכלל אין מה לדבר איתי: אני לא רואה בעיניים. אוכלת מכל הבא ליד ורק המיגרנה שממהרת לבוא מסבירה את התיאבון המטורף שדומה מאוד להתקפי הרעב שהיו לי אחרי הנקות.
ומצפון? בפח! סליחה, אבל כמה ימים בחודש מותר לי להתפרע, בעיקר כי אני יודעת שאני אחזור מיד אחר כך לשיגרה של אוכל בריא ומאוזן. יש ימים שאני מרגישה שאני פשוט צריכה את זה.
אני באמת חושבת שאנחנו ממש לא בנויים לשיגרה הדוקה ופנאטית של אוכל בריא-בריא-בריא בלי חריגות בכלל. מי שאומר שהוא לא חורג – או שהוא משקר או שהוא לא דובר אמת.
נחזור אלינו.
כעובדות מהבית שרוצות לאכול בריא, כמעט ואין לנו פריווילגיה של ספונטניות בהרגלי אכילה. כלומר – יש, אבל זה יעלה לנו ביוקר, כי בעיקר נאכל שטויות ולא נתדלק את הגוף במה שמגיע לו.
אחד הדברים שעוזרים לי לעבור ימים קשים בשלום הוא הכנה מוקדמת – לפעמים רק בראש – של החטאים הקטנים שאוכל במשך היום.
בשביל חטא קטן – אני בוחרת צלוחית קטנה ומה שנכנס – נכנס. חטא בינוני – צלוחית קצת יותר גדולה, וחטא גדול – טיפ טיפה יותר גדולה.
שני טיפים קטנים לדרך:
נסי לנהל את החטאים האלה לפי רמת הקושי של היום שלך. יום קשה במיוחד – חטא גדול. יום רגוע, כיפי, הכל בשליטה – חטא קטן.
נסי לדחות את החטאים לשעה כמה שיותר מאוחרת – השעות הקשות הן בלילה, כשהמוח מחפש אנרגיה להישאר בפוקוס והכי קל לנו לתת לו את זה בג'אנק.
בהצלחה ואל תשכחי לחטוא מדי פעם, ואם את שומעת על מישהו שפתח את המכולת שלי - תשלחי לי כתובת בווייז אני באה לשופינג :)
